אמיר פרלמן ובנו אריאל ליד פסנתר, לראות את האבא מלחין על הבוקר זאת השראה שילד סוחב איתו. הרשות לגעת בפסנתר לבטא, לנסות היא חלק ממה שמשאיר חותם. לפעמים הזרעים האלה נובטים רק בשנות העשרה כשהילד פתאום תופס גיטרה. בכל מקרה תפקיד ההורה זה לזרוע את הזרעים. לאפשר ומה שיבוא בהמשך זה כבר לא לגמרי בידיים שלנו.
במשך הרבה שנים טיפה מעל שני עשורים אמיר פרלמן לימד מוזיקה, כתב תכניות לימודים לבגרות במוזיקה של עדות ישראל עבור רשת בתי הספר ברנקו וייס. ניצח על הרכבי ג׳ז בגדלים שונים במועצה אזורית מגידו. הגיש לבגרות בתחומי הרוק, ג׳ז ומוזיקת עולם. חלק מהילדים שגידלתי מוזיקאלית נעשו אמנים מהשורה הראשונה. אחרים פשוט חווה מוזיקה כעשיה יצירתית שמשאירה חותם טוב של חיוך לכל החיים. כאשר שואלים את אמיר פרלמן על חינוך מוזיקאלי נדלק אצלו אור בעיניים. אור מהסוג שמלמד שהנושא קרוב ללבו.
בסרטון הזה מספר פרלמן אני מבצע קטע מקורי שלי ביחד עם תלמידי תיכון וחטיבת ביניים. כמורה החכמה היא למצוא מקום בהרכב לכל משתתף. לתת במה ואת האומץ לעמוד עליה ולנגן. בדרך כלל כל השאר כבר קורה, אם זה באמת צריך לקרות כל שעל המורה לעשות זה לתת פתח.
כדי לקרוא אודות אמיר פרלמן בקרו באתר האישי החדש www.amirperelman.com ובכדי ללמוד עוד על הרכבים ופרוייקטים תוכלו לבקר בערוץ היוטיוב של אמיר המוקדש ליצירתו שם תמצאו הופעות מרחבי העולם, שלל פרוייקטים בסגנונות מוזיקאליים שונים. אם אהבתם את המאמר אמיר פרלמן על חינוך מוזיקאלי אנחנו בטוחים שתהנו גם לצפות בקטעים נוספים.
לסיום משתפים סרטון נוסף מתוך הופעה בחאן החמור הלבן של אמיר פרלמן ואנסמבל שירה חדשה לירושלים. פרוייקט ממנו יצאו שני אלבומים וסרט דוקומנטרי על הניגון המקודש. לקריאה נוספת תוכלו לבקר בראיון עם אמיר במוסף שבת שפורסם בעקבות צאת סרטו הדוקומנטרי זוכה הפרסים מעבר למילים.